פעמים רבות פונים אלינו בעלים ובפיהם תלונה כי הכלב סובל מתולעים. ההוכחה לכך, הם אומרים, היא שהכלב גורר את עצמו על ישבנו והסיבה לכך לדעתם היא שתולעים גורמות לו לגירוי של פי הטבעת.
למרות שאין אנו שוללים את האפשרות של הדבקה בתולעים, לרוב הסיבה האמיתית לגירוי זה היא בעיה בשקים האנאליים.
מהם שקים אנאליים ומה מטרתם?
השקים האנאליים הינם איבר זוגי המצוי מתחת לעור ולשרירי הסוגר האנאלי בהיקף הרקטום (קצה המעיים ממנו מופרשת הצואה). אם נמשיל את הרקטום לשעון ניתן לומר ששקים אלה נמצאים בערך במיקום בו נמצאות הספרות חמש ושבע על לוח השעון. השקים האנאליים אוגרים נוזל סמיך שצבעו חום וריחו חריף. בזמן הטלת הצואה, נלחץ הסוגר האנאלי כנגד השקים וכנגד הצואה. כתוצאה מכך נסחט החומר הנאגר ומופרש עם הצואה החוצה. מטרת ההפרשה הינה סימון אינדיבידואלי של הצואה המשמש כאמצעי תקשורת. שקים אנאליים קיימים הן אצל כלבים והן אצל חתולים אולם רק לעיתים רחוקות מתעוררות בעיות הקשורות אליהם בחתולים.
על מנת שהשקים האנאליים ילחצו בצורה יעילה ויסחטו היטב צריכה הצואה להיות נוקשה דייה. בזמנים עברו נהגו חיות המחמד לאכול כמות גדולה של בשר ועצמות שגרמו לצואה להיות נוקשה. עצמות התגלו כמסוכנות לבריאותו של הכלב ומתן עצמות אינו מומלץ כיום על ידי וטרינרים. התזונה המודרנית מורכבת במידה רבה מחלבון צמחי המביא לייצור צואה רכה יותר אשר אינה מאפשרת סחיטה מספקת של השקים. במצב נורמלי גודל שק אנאלי בכלב בינוני הוא כגודל שעועית קטנה. במצב בו נאגרת ההפרשה, השק עלול להגיע אפילו לגודל של עינב. ההפרשה נאגרת בשקים וכאשר אלה מתמלאים הדבר גורם לגירוי ולאי נוחות לבעל החיים. זה מתחיל ללקק את פי הטבעת ולגרור אותו על הרצפה בניסיון להקל על הגירוד. הגרירה מביאה לשפשוף של העור מסביב לפי הטבעת ובתחתית הזנב וליצירת פצעים ודלקות. בנוסף עלולים השקים הגדושים לגרום לקושי במתן צואה. במידה ואין הבעלים פונים לטיפול וטרינרי ההפרשה נשארת לכודה בתוך השקים לפרק זמן ארוך, הופכת סמיכה יותר והריקון נעשה קשה וכואב. בנוסף מהווה הנוזל המצטבר מצע להתרבות חיידקים ולהיווצרות דלקות. במקרים חמורים אף נוצרים אבצסים העלולים לדלוף ולגרום לזיהום קשה. לכן ישנה חשיבות רבה לבדיקה של השקים האנאליים בכל בדיקה שגרתית וריקונם על פי הצורך. במקרים של דלקות חוזרות ונשנות הסרה כירורגית היא הפתרון הטוב ביותר.
לסיכום, במצבים בהם חיית המחמד שלכם מגרדת את עכוזה על הקרקע, חפשו עדות לצואה הדבוקה על פרוותה שיתכן ומפריעה לה וגורמת לגירוד או להימצאותן של תולעים (לעיתים קרובות נראות כמו גרגירי אורז קטנים מסביב לפי הטבעת). והיה ולא מצאתם אף אחד מאלו, פנו למרפאה לבדיקת השקים האנאליים.
טיפול מוקדם יחסוך כאב וחוסר נעימות רבים לחיית המחמד שלכם וטרחה והוצאה כלכלית לכם.